אודותינו

שוברים גלים | עמותה לשיקום ולמניעת פוסט־טראומה

איך מחזירים לחיים את מי שקפא וזמנו נעצר? איך מחזירים אליו תנועה, גמישות ומעגליות, חיוך וחיוניות?

  • "שוברים גלים" היא עמותה שיקומית המסייעת בהתמודדות עם חשיפה למאורעות קשים במהלך השבת של השבעה באוקטובר, בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", וגם במניעת התפתחות פוסט־טראומה.
  •  

מתוך הכרה בסגולות הטיפול ובהתמודדות עם מצבי טראומה, בחרנו לעבוד בשיטת ביאופיליה – Biophilia שהיא שיטת טיפול בטבע ואנו בחרנו בים כאזור טיפולי ובסירה כמרחב עוטף, שיהווה בית על הים.

  •  

הים הוא הרחם הקדום – הייצוג הראשון של האלה האם. בים, כמו ברחם, אתה מוקף מים מכל עבר. זה שנים אסכולות רפואיות בעולם דוגלת בטיפול במים בכלל ובים בפרט כחלק מארסנל הכלים לריפוי פיזי ונפשי. השפעתם על שלוותו ועל נפשו של האדם כבר ידועות מהמחקרים האחרונים, המעידים על קשר בין מגורים בקרבת חוף ים לרמת השלווה הנפשית ולירידה במתח ובחרדות.

אנו מעוניינים ללוות באֵלֶּה ששעוני הזמן שלהם עצרו מלכת, פתאום, באמצע החיים, במטרה להחזיר אותם אל הרחם הקדום, ומשם לחיים עצמם, "ולהפעיל" מחדש את השעונים האלה, שחשיפה למאורעות קשים ומעורבות בהם במסגרת שירותם הצבאי פגמה בתקינותם. באמצעות פעילות שיקום ימית, אנו מפעילים מחדש כישורי תפקוד בסיסיים של נפגעי נפש, ובעיקר רגשות שהתנוונו או קהו, כמו: אמון, אחיזה בחיים, תקווה והגשמה.

אנו מבקשים להפוך את הסירה שלנו לבית מארח, מקבל, מחבר, ועל ידי כך לשקם ולהחזיר את נפגעי הטראומה ויתר נפגעי חרבות ברזל והפעילות המבצעית לשגרת החיים ולהתמודדות עם המצב.

אנחנו ואתם

אלה הנקראים "שקופים", ולפעמים “פצצות מתקתקות", הם עשרות-אלפים שמסתובבים בינינו ויכולים להיות כל אחד מאיתנו: החבר הקרוב, המכר, השכן, בן המשפחה. לא תדע דבר על המתרחש בתוכם רק מלהביט עליהם. רק מאורעות השבעה באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיהן, הביאו לכך שכמעט 50,000 לוחמים בסדיר ובמילואים הצטרפו למעגל של נפגעי הנפש.

הם לא הלומי קרב בדרגה חמורה, אבל שעון החיים נעצר אצלם חלקית ברגע אחד במהלך השירות הצבאי. המפגש עם החיים במצבי קיצון, כאשר אין כאלה או דומים להם בחיים האזרחיים, מעמיד את נפש האדם בהתמודדות עם אתגרים שאינה מוכנה אליהם.

עמותת "שוברים הגלים" מבקשת לתת מענה למאות הלומים מבין אותם עשרות-אלפים, שכיום אינם מאובחנים, אינם מזוהים, לכל אלה המתביישים ונופלים בין הכיסאות. נכון להיום ומאז השבת הנוראה של השבעה באוקטובר, כבר הקמנו והכשרנו לקליטה 41 חוות שיקום לקצינים ולחיילים שהגיעו מעזה והזירות הנוספות, וכלקח עיקרי מהקמת חוות אלו, החלטנו להקים את עמותת “שוברים גלים” עבור ה"שקופים" והנפגעים האחרים, שמשרד הביטחון אינו מכיר בקשיים שהם חווים, אף שצה"ל שחרר אותם על סעיף נפשי או שהם בקבוצות "שקופים" אחרות.

כיום הגישה הטיפולית המעודכנת בנפגעי טראומה צבאית מכירה בהכרח באיתור ובעיטוף של כל ה"נפגעים הנעלמים" בשלב מוקדם ככל האפשר, ורצוי מאוד בסמוך לחוויית החשיפה והמעורבות במאורעות. עמותת "שוברים הגלים" שמה לה למטרה לשקם את נפגעי הנפש לפי גישה זו, ולהחזיר אותם למסגרות רגילות בליווי מנטורים במהלך השנה הראשונה, ובבקרה של שנה נוספת לאחר מכן.

מפגש עם המוות אינו נעים, ומפגש עם הרג עוד פחות מכך. לאחר מפגש עם קטל- לא תהיה אותו אדם.

זה רובד אחד, ומתקיים גם הפחד המשתק ברגע המפגש עם שדה הקרב. איש אינו יודע איך יתפקד החייל בזמן אמת בקרב, והאשמה "למה שרדתי, למה לא פעלתי אחרת, איך לא תפקדתי…"

אין הצדקה הגיונית לתחושות אלו, אבל הנפש והמצפון עובדים לפי היגיון אחר. לפעמים, צריך רק להזכיר לנפש ולמצפון שהם מעט טעו בניתוח שלהם את המציאות, שאל להם להכביד על הגוף שנושא אותם. אבל אין עם מי לדבר. אין נפגע טראומה שאינו מכיר את התחושה הזאת: היעדר קול חיצוני לדבר איתו, כי אין מי שיכול להבין, ומכאן שגם אין טעם לשתף. לופ אחד גדול.

והבושה, אחרי הפחד והאשמה, מגיעה הבושה שזה קרה רק לך, שרק אתה לא יודע לתפקד, לוקח ללב, אתה לא "גבר" מספיק לשאת את המראות והחוויות. הכול יחד גורם להדחקה, שמגבירה את האשמה ואת התקיעות – זה מלכוד בפני עצמו.

פתיל קצר, פגיעה ביכולת הריכוז והתפקוד היום־יומי, קושי להירדם ושינה מופרעת. כל אינטראקצייה עם הסביבה, מקצועית כחברית, לפתע הופכת להיות מורכבת יותר ומסובכת. אצל אחרים יבואו לידי ביטוי התפרצויות זעם, תגובות חסרות פרופורצייה, לעיתים נדירות אלימות פיזית, פגיעה ביקרים לך או/ו בעצמך, הסתגרות אצל אחד, חוסר גבולות אצל האחר. אין קץ לאובדן התמימות ומה שמתלווה אליו: הכול בגלל המפגש עם הרוע האנושי והאכזריות שאין גדולים מהם, כלל מבלי שרצית להשתתף בו, אבל המציאות כפתה אותו עליך.

מאורעות השבעה באוקטובר והמלחמה בעזה, יצרו מצב שונה משמעותית בתחום פגיעות הנפש בכל הנוגע להיקף ההתמודדות, חומרתה ומגוון צורות הביטוי שלה; זאת, בהשוואה לכל שאר מלחמות ישראל. הסיבה העיקרית נובעת מהעוצמה של מתקפת הפתע ותוצאותיה, יחד עם ההיבט המתמשך של לחימה אורבנית במקביל למראות קשים.

לכן בחרנו ביציאה לים הפתוח ללא גבולות או רעשים ובסירה, המשמשת כבית על הים, המארח, המקבל והמחבק; ובעיקר המשקם ומחזיר את החברים לשגרת החיים לצד הטראומה.

הפעילות מתמקדת בעבודה עם כלל הנחשפים לטראומה במסגרת קבוצתית ימית, במטרה למנוע התפתחות של תחלואה פוסט־טראומטית כרונית. גישה זו ממקדת את הטיפול בעבודה קבוצתית, תוך ליטוש יכולות של עבודת צוות וערבות הדדית, המבוססות על דרגות טיפול משתנות ובקבוצות עיבוד, תוך הצבת יעדים לחזרה לשגרת החיים.

הפלגה בים הפתוח משחררת כבלים, מרחיבה אופקים ומאפשרת נשימה עמוקה ונקייה, מנותקת מהפרעות ורעשי רקע. במקביל לכל אלה, מחייבת התמודדות מאתגרת, הכוללת תלות ויחסי גומלין עם החברים להפלגה, החיוניים מאוד לשיקום האמון בזולת ובנייתו מחדש מצד נפגע הטראומה.

מעל לכול, במפגש בין הים, המטופל והמדריך ניתן להחזיר את האיזון לחיים והאתגרים שהם מביאים איתם. מבחינה זו, אין כמו הים – האין־סופי, רחב האופקים והנקי – כדי לדייק את הפרופורציות על החיים. אובדן פרופורציות הוא אחד המאפיינים הסמויים מהעין והמורכבים יותר להתמודדות שנפגעי טראומה רבים מכירים היטב, גם אם לא לגמרי מודעים אליו.

 

חברי העמותה

אלוף במיל' אייל בן ראובן

אייל משמש בתור ראש המועצה הציבורית המייעצת שכתב את דוח הביקורת על אגף השיקום (דוח בן ראובן שעל בסיסו פועלת תוכנית לנפש אחת), ח”כ לשעבר וחבר ועדת החוץ והביטחון, יו”ר קרן הבטיחות בתעשייה ובנייה.

תא"ל במיל' רוני בלקין

מפקד סיירות, מצביא, מפקד חטיבות ורצ”ת תכנון ומנל”ח במילואים. כיום משמש בתפקיד ניהולי בכיר בחברה טכנולוגית לקידום החקלאות. חבר עמותה.

תא״ל במיל' מאיר חן

כיום סמנכ"ל אסטרטגיה בחברת אלקטריאון, בעבר יו”ר נתיבי איילון ומנכ”ל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית בשירותו הצבאי קמצ”ר ומפקד מצ”ח. מאיר חבר עמותה וחבר ועדת ביקורת.

פרופ' (אל"מ במיל') איל פרוכטר

ראש המועצה הלאומית לפוסט־טראומה, מנהל בית חולים נפשי מעלה הכרמל, וראש מחלקת בריאות הנפש לשעבר של צה”ל.חבר עמותה והסמכות המקצועית בצד הטיפולי.

ד"ר (אל"מ במיל') זהר רובינשטיין

פסיכולוג קליני ויועץ ארגוני. מ”מ ראש תוכנית המוסמך להתנהגות ופיתוח ארגוני, בית הספר לפסיכולוגיה ובית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן. חבר עמותה.

סא"ל מיל' משה זינגר

כיום יו”ר הארגון הארצי של צופי ים ישראל וטייס בח”א. משה בעל ניסיון ימי רב שנים והיכרות אינטימית עם הים. חבר עמותה ונציג החברים בוועד הביקורת. יו”ר ועדת ביקורת.

גב' אוקסנה לופירובה

הכוח הנשי בשורתנו (וגם כאן נשאף לתוספת…). מנהלת כ”א בחברת אחזקות, מטפלת בטראומה. חברת עמותה ונציגה בוועד המנהל.

מר אנדי קיי

נשיא our crowd. בעבר היה קצין מוביל בשייטת 13 ועבר מסלול קרבי מפואר.
בנקאי בכיר שעבד שנים רבות בארה”ב, סין, אנגליה וישראל – חבר עמותה.

מר לב ערן (רני)

מתמחה בהשקעות פרטיות ובמיזוגים ורכישות בין־לאומיים, הוא היועץ הכללי והסמכות המשפטית המייסדת של UBQ. נוסף לכך, קפטן של בואינג 787 באל-על. מייסד שותף ויועץ כללי בחברת UBQ, חבר עמותה ונציג בוועד המנהל.

אדוארד דייב

תושב תל אביב נ+3 בכיר בשוק ההון , בעל תפקידי מפתח בבית השקעות המובילים בארץ כגון פסגות , מיטב דש. מנהל Multi-Family office ישראלי עבור משפחות עתירות הון בעולם . אדי התנדב לסייע, לתמוך, לתרום ולהוביל את הנושא של גיוס כספים לעמותת שוברים גלים ועמותות נוספות הפועלות ברוח התמיכה והסיוע לנפגעי נפש.

עוזי דוד

רואה חשבון של העמותה ובעל ניסיון עשיר בתחום.

רן שגיא

עורך דין מומחה לעמותות.

מנכ"ל העמותה

שרון גרינקר

בעלים של חברה פרטית, בעבר שימש דובר צה"ל לתקשורת זרה וקצין בכיר במערך המודיעין זרים.

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, התנדב ויזם הקמה של 41 חוות חוסן עבור ארגון נכי צה"ל ומשרד הביטחון.

בעשור האחרון הוא מתנדב פעיל בתחום הלומי קרב.